השכונות המזרחיות של תל אביב מנותקות ממערב העיר בגלל נתיבי איילון. כדי להתמודד עם הבעיה, העירייה מתכננת גשר להולכי רגל בלבד – רק שבאופן אבסורדי הוא לא יחובר לתחנת הרכבת שלידו, והוא רחוק מלהיות פתרון לעיר המחולקת
מירב מורן
גשר יהודית. מיועד רק להולכי רגל ואופניים משרד חן אדריכל
לחצייה רגלית יתרונות רבים: היא מורידה נפח תנועה בדרכים, חוסכת בתשתיות לקליטת כלי רכב בשני הצדדים ובריאה יותר מבחינת זיהום אוויר והרגלי ניידות. אך את הדבר היעיל והמתבקש הזה אי־אפשר לעשות בגשרים שמעל איילון. הסיבה היא שכולם, בלי יוצא מן הכלל, לא הוכשרו לתנועת הולכי רגל וגם רכיבה באופניים עליהם היא סכנת נפשות. הגשרים בתל אביב תוכננו לקליטת מספר רב של כלי רכב ממונעים, ולכן אם חייב אדם לעבור מצד לצד עדיף שיזמין מונית, יסע תחנה אחת באוטובוס, או ייכנס למכונית הפרטית, בתקווה שימצא חניה בעבר השני.
כך המצב כבר שנים, אבל לפני שנה החליטה עיריית תל אביב להניע מהלך "שיחזק את המארג העירוני בין חלקי העיר ויהווה חלק ממערכת הצירים המרכיבה את השלד הירוק המחבר את מזרח העיר אל המרכז". כך מתארים בעירייה את גשר יהודית המסוגנן, שבנייתו אושרה ב–2010 כמעבר יחיד בין שכונת מונטיפיורי במערב וביצרון במזרח, שמיועד רק להולכי רגל ואופניים ובנייתו תעלה 68 מיליון שקל.
גשר יהודית עוד לא נבנה, והאמת היא שהוא הסחת דעת ציבורית — קישוט של הבעיה במקום פתרונה. הבעיה של תל אביב אינה חיבור תושבי הווילות ומגדלי היוקרה בביצרון לאזורי הבילוי שמעבר לשכונת מונטיפיורי, אלא הנתק בין כל חלקי העיר, ואת זה גשר אחד להולכי רגל לא יפתור. יש כוונה לקרות את איילון בעתיד הרחוק, אך בנתיים הפתרון הוא הרבה גשרים שיעברו עליהם מכוניות, אופניים, אוטובוסים וגם הולכי רגל בנוחות, בטחה ושלום.
לשם כך צריך להנגיש את מה שכבר קיים — קירוי וצל במדרכות רחבות ונתיב אחד בטוח לכלי רכב קלים בכל הגשרים שעוברים מעל איילון. מהלך כזה יעלה הרבה פחות מכל התקציב שאושר לגשר יהודית האחד. האמת שאפשר גם וגם: גם לבנות את יהודית וגם להנגיש את כל היתר — לעיריית תל אביב לא חסר כסף. היא לא מסדרת את הגשרים האחרים כי לשם כך היא זקוקה לדבר שיותר קשה להשיג מכסף: אומץ לב של נבחרי ציבור להקצות תשתית קיימת בדרך לרווחת תושבים ומבקרים שרוצים לעבור מצד לצד, ולא במכונית.
גשר לונדון בבריטניה עודד גברעם
הסחת הדעת נהפכה לגניבת דעת
גשר יהודית עתיד להימצא ליד תחנת רכבת השלום, שעולים ויורדים בה קרוב ל–60 אלף נוסעים ביום. כיום, הם עוברים בדרך מחלף כבישים רועש ומפויח, בשמש קופחת, ברוח ובגשם, ובהמתנה בשמונה מעברי חצייה ורמזורים המתוזמנים לרווחת המכוניות. בצומת זה נהרג השנה שעבר הפרסומאי מוטי מורל כשנסע באופניים.
אף שגשר יהודית יכול להוות עוקף מפגע צומת השלום עבור עשרות אלפי ההולכים בו, הוא לא יחובר לתחנת רכבת השלום. החיבור אינו רעיון חדש ואף נידון בעיריית תל אביב בעבר, אך הגשר לא יחובר. כך הפך גשר יהודית מהסחת הדעת וקישוט של בעיית ניתוק בין מערב למזרח, לגניבת דעת ממש — השקעה של עשרות מיליונים במהלך מסוגנן שאינו פותר אפילו את הכשל המקומי: הנגשה בטוחה לאלפי נוסעים בתחנת הרכבת הכי עמוסה בעיר.
עלות ההנגשה של הגשר לתחנה יכולה להגיע לעשרות מיליונים ואפילו להכפיל את עלויות ההקמה. לפני שנה הושלם ב–12 מיליון שקל גשר לתחנת רכבת סגולה בפתח תקוה, שבה עוברים בקושי 3,000–4,000 נוסעים ביום. כלומר גם אם עלות גשר יהודית תהיה 140 מיליון שקל בשביל קישור לתחנת הרכבת, בחישוב ההשקעה בנוסע נישאר בעודף קל ל–60 אלף העוברים בתחנת השלום.
גשר השלום בתל אביב מירב מורן
The source: www.themarker.com/realestate/1.6136315
