שיחים במקום זכוכית: בעקבות הקמת הקיר הירוק הגדול בישראל

נעמה ריבה, 10/09/2017

בשבועות האחרונים נבנה — נשתל, אם לדייק — הקיר הירוק בבניין “צ’ק פוינט” בשדרות ההשכלה שבשכונת ביצרון בתל אביב. זה הקיר הירוק הגדול ביותר בישראל, שמשתרע על פני 2,500 מ”ר וגובהו יותר מ–40 מטר.

הרעיון נולד לפני מספר שנים בתחרות אדריכלים שיזמה החברה, ונועדה למצוא דרכים מקוריות להגדיל את שטח המבנה המשמש אותה. את ההצעה הזוכה הגיש משרד האדריכלים “ניר־קוץ”, שהציע להרחיב את הבניין עם שני קירות ירוקים וכך להגדילו למבנה בשטח של 26 אלף מ”ר.

בשונה מקירות ירוקים שצמודים לקירות מבנה ישירות על הטיח או הבטון, הקיר הירוק בבניין צ’ק פוינט תלוי במרחק של כמה עשרות סנטימטרים ממנו, כך שהוא מצל על המבנה ומצנן אותו. הוא מורכב מ–24 שורות של אדניות שמכילות 30 סוגים של צמחים שונים משלוש קבוצות שונות — בני שיח ועצים קטנים, צמחים משתפלים ועשבוניים. הצמחייה מושקית במים שמנוקזים מהמזגנים בבניין, והגישה אל הקיר אפשרית ממסדרונות חיצוניים צרים שנבנו בכל אחת מהקומות. בנוסף לקיר הירוק, בקומה השמינית של הבניין תוכנן גם גג ירוק שרצפתו מעוטרת בעורקי בטון ובקומה התשיעית נבנתה חצר פנימית פתוחה לאור השמש.

הקיר הירוק בבניין צ'ק פוינט בתל אביב, בשבוע שעבר
הקיר הירוק בבניין צ’ק פוינט בתל אביב, בשבוע שעברמוטי מילרוד

האדריכל אריה קוץ, מבעלי המשרד המתכנן, הסביר בסיור שנערך במקום כי הרעיון להשתמש באדניות הוא “ישן עם יישום חדש”. לדבריו, “פיתחנו כמה מערכות חדשות והרכבנו דברים ישנים בקונטקסט חדש. למשל, אחזור מי מזגנים איננו רעיון חדש, אבל ביצועו בקנה המידה הזה הוא חדש”.

בשונה מגגות ירוקים, שהקמתם פשוטה יותר מכיוון שניתן להניח שכבת אדמה נדיבה ובכך להקל על צמיחת העצים, קירות ירוקים דורשים טכנולוגיה מורכבת יותר, כיוון שאי אפשר להשתמש בכמות גדולה של אדמה על קיר אנכי. האדריכל עמנואל גולדברג ממשרד ניר־קוץ, שהשתתף בסיור גם הוא, אמר כי “בנוסף על היועצים הרגילים שיש בכל פרויקט, כמו למשל יועץ חשמל, הצטרפו לצוות בעלי מקצוע כמו יועץ השבת מים, אגרונומים, אנשי חברת ‘גרין וול’ שהתקינו את הקיר הירוק ועוד”.

גננים במשרה מלאה

הקיר הירוק בבניין צ'ק פוינט בתל אביב, בשבוע שעבר
הקיר הירוק בבניין צ’ק פוינט בתל אביב, בשבוע שעברמוטי מילרוד

הרחבת הבניין באמצעות הקיר הירוק מכונה בעגה המקצועית “רטרו־פיט”, הפיכת בניין קיים לירוק ויעיל אנרגטית. קוץ הסביר כי בישראל יש מעט פרויקטים כאלו בשל סיבות תקציביות, מחסור בידע ובטכנולוגיה ופחד מדברים חדשים. “בניינים מסוג זה דורשים אחזקה שוטפת ברמה ובתדירות שונות לגמרי מחומרי בנייה שגרתיים”, אמר. “בשביל קיר זכוכית צריך להזמין מנקים רק כמה פעמים בשנה, ואילו כאן יש צורך בגננים במשרה מלאה”.

מייסד חברת “גרין וול”, גיא בר־נס, דווקא סבור שקיימת מגמת שיפור בכל הקשור להטמעת אלמנטים ירוקים בבניינים בישראל. לדבריו, מאז הקמת החברה ב–2006, יצאו אל הפועל כ-300 פרויקטים כאלו. עם זאת, מדובר לרוב בפרויקטים קטנים בחברות הייטק או בבתים פרטיים. בר־נס ציין כי עשרה מ”ר של קיר ירוק מתפקדים כמו עץ בגובה של 15 מטרים בהמרת פחמן דו־חמצני. כלומר, קיר של 300 מ”ר, שווהל–30 עצים. “אבל בניגוד ל–30 העצים, הקיר לא יתפוס כל כך הרבה שטח של קרקע”, אמר.

לדברי בר-נס, שגם ירצה מחר בכנס בנייה ירוקה של המועצה לבנייה ירוקה במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בת”א, בנוסף לפרויקט של צ’ק פוינט נבנו בשנים האחרונות שני קירות ירוקים גדולים נוספים; הראשון נבנה ב–2012 במלון כרמים והשני לפני כמה שבועות בבניין “קרסו” בצומת חולון.

גשר התחזוקה של הקיר הירוק בבניין צ'ק פוינט בתל אביב, בשבוע שעבר
גשר התחזוקה של הקיר הירוק בבניין צ’ק פוינט בתל אביב, בשבוע שעברמוטי מילרוד

בבניין קרסו, שתוכנן בבנייה קלה וניתן יהיה לפרקו ולמחזרו בקלות במידת הצורך, תתמקם רשת הסופרמרקטים “יוחננוף”. בתב”ע של הבניין הוגדרה חובה לבניית שטחים ירוקים, ולכן תכנן משרד האדריכלות יסקי־מור־סיוון קיר ירוק בגודל 800 מ”ר שיילווה את ציר התנועה הבין־עירונית ויסייע להפחית את הזיהום מנתיבי איילון. הקיר הוקם בטכנולוגיה של “יער ורטיקלי”, שכוללת הקמת מיכלי שתילה גדולים בתוך אדניות צמודות לקיר, ובהם ניתן לשתול עצים או שיחים. בקיר משולבת מערכת השקיה מבוססת אינטרנט ובעלת חיישנים שיודעים להתריע מרחוק על תקלות ודרישה לטיפול. תחזוקת הקיר נדרשת רק כפעם בחודש — החלפת דשנים, גיזום וטיפול במזיקים.

לדעת בר־נס, חברות בישראל לא משקיעות בפתרונות מסוג זה בגלל שההשקעה היא לטווח ארוך: “יזמים רוצים שההשקעה תחזור ישר ולא בעוד חמש שנים. ליזמים שבונים דירות בכלל אין אינטרס לעשות את זה כי אף אחד לא מחייב אותם, למרות שהעלות היא רק כ-2,000 עד 2,500 שקלים למ”ר”.

האדריכל ד”ר נעם אוסטרליץ, שמתמחה בבנייה ירוקה, טוען שהתועלת הכלכלית של הקירות הירוקים טרם הוכחה, אבל יש להם יתרונות אחרים שלא בהכרח נמדדים בכסף. “אלו קירות שמבודדים אקוסטית ותרמית, וניתן לומר שגם יותר נעים לעבוד בסביבתם”, הוא אומר. “חברת צ’ק פוינט יכולה עכשיו לבחון את תפוקת העבודה של העובדים שממוקמים ליד הקיר הירוק ולהשוות אותה לתפוקה של העובדים האחרים”.

לדבריו, “האקלים הישראלי לא מאפשר שיטה של זבנג וגמרנו. אם נשתול צמח על קיר באירופה, אז הוא יגדל. פה זה יותר קשה, וצמחים דורשים הרבה השקיה ותחזוקה”. אוסטרליץ מאמין שהרשויות יכולות לייצר יותר מנגנונים לתמרוץ, כמו למשל הנחה בארנונה או יצירת אגרה שבוחנת את איי החום העירוניים ותקנוס בהתאם בניין שכולו זכוכית ומחזיר קרינה לעיר. “המדיניות הזו קיימת בעולם”, הוא מוסיף.

מבט מתוך הבניין
מבט מתוך הבניין

The source: www.haaretz.co.il/gallery/architecture/.premium-MAGAZINE-1.4427178